ארכיון
 Main
חדש באויר

גלגלים

מידענות

משחק רשת

חדש במדע

תוכנת השבוע

בנית אתרים

השבוע בהיסטוריה

נקודת חן

מדענים וממצאים

מורשת

אנימצית השבוע
 


ט"ו בשבט

ט"ו בשבט, נזכר לראשונה במקרא כאחד מארבעת ראשי השנה המוזכרים בה בשם "ראש השנה לאילן". מאז קביעת מועד החג בימי בית שני עברה מטרתו כמה וכמה שינויים, בימיו הראשונים נקבע החג כיום שבו מביאים פרות לכוהנים בבית המקדש, ונוטעים בו עצים.

 

אחרי חורבן הבית, כבר לא היו כוהנים להביא להם פרות, ולא הייתה ארץ יהודית
לנטוע בה עצים. החג  שנחגג בגלות סימל את הקשר עם ארץ ישראל הרחוקה.  נהגו לאכול בו מ"פרות ארץ ישראל" - תאנים, שקדים, בננות , חרובים ותמרים, וכינו את הפרות האלה כראשי התיבות שלהם תשבח"ת.

 

במאה ה-16, בעיר המקובלים צפת, קבעו הרבנים על "סדר שמחת האילנות". ב"אור לט"ו בשבט" (ערב ט"ו בשבט), למדו המסובים סביב השולחן המקושט בענפי עצים, פרחים ושיחים, על הפרות מהתורה וקראו ברכות לשלום האילנות. בין הברכות שתו ארבע כוסות יין: לבן, לבן וקצת אדום, חצי אדום וחצי לבן, ואדום .

 

אחרי השיבה מהגלות, החג הפך לקצת מכל התקופות, אין בית מקדש כדי
להביא לכוהניו פרות, אך יש ארץ לנטוע בה עצים, ושפה לשיר בה שירי
חג ולדקלם דקלומים.  מנהג אכילת פרות יבשים השתמר עוד מהגלות
ונהוג לאכול אותם ב"סדר ט"ו בשבט", שנשאר מהמאה ה-16, אך שונה
מעט. לצד הברכות והיין, שרים שירים שכתבו משוררים בני זמננו.

 

משמעות נוספת נוספה לחג, אחרי קום המדינה והתפתחותה, הכריזו
גופים ירוקים יחד עם משרד החינוך על ט"ו בשבט כ"חג שמירת הטבע".

 

 

ט"ו בשבט באדיולינק